"אתה לבוש יפה היום." פליקס הסיע אותנו לבית הספר כרגיל, אבל משהו בו היה שונה היום. הוא היה לבוש ממש יפה. שיערו היה מסורק, המדים שלו מגוהצים ופריכים למראה. בדרך כלל הוא התלבש בסגנון ממש, ממש זרוק. אבל היום הוא היה כולו מוקפד ומצוחצח. פליקס הביט בי וחייך, פניו קורנים. "תודה." הזעפתי פנים. "למה התלבשת יפה כל כך?" הוא משך בכתפיו. "בלי סיבה." הייתה סיבה. שנינו ידענו את זה. אבל אף אחד מאיתנו לא הודה בזה