הוא צעק, לפני שיצא בסערה. שמעתי את דלת הכניסה נטרקת מאחוריו כשהוא עזב את הבית. הייתי חייבת לקחת דקה לנשום. לקחתי כמה נשימות עמוקות. אחת. שתיים. שלוש. ארבע. חמש. אחת. שתיים. שלוש. ארבע. חמש. הוצאתי קרח מהמקפיא ושפשפתי אותו על העין. זה כאב, אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה שעשיתי את זה. בפעם הראשונה בכיתי, צרחתי וצעקתי, מקללת את גורלי ואת כל התוכניות האכזריות של החיים. אבל עבר כבר כל כך הרבה זמן, שידעתי