(עַכְשָׁו) הַחֶדֶר נָע קַלּוֹת כְּשֶׁנִּסִּיתִי לְהִתְרַכֵּז בְּפָנָיו הַדְּאוּגִים שֶׁל לִיאַם. הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁל הַמַּשְׁקָאוֹת עֲדַיִן הִתְמַהְמְהוּ, אֲבָל לֹא הָיִיתִי שִׁכּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהוּא חָשַׁב. הִצְלַחְתִּי לְחַיֵּךְ חֲצִי חִיּוּךְ, בְּנִסָּיוֹן לְשַׁדֵּר תְּחוּשָׁה שֶׁל פִּקְּחוּת. "אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ שִׁכּוֹרָה, בֶּאֱמֶת," הִתְעַקַּשְׁתִּי, כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישָׁה טִלְטוּל קַל ב