אור השמש חדר בקרניים בודדות דרך התריסים, דגדג את לחיי והעיר אותי מחלום על מפלצת עבת-זקן שעמדה להרוג אותי באמצעות שערות זקנה. מצמצתי אל השמש שבעיניי. אף על פי כן, הגיע הזמן לקום ולפעול. שלחתי יד אל הטלפון, ממצמצת אל המסך, שעדיין היה מטושטש מקורי השינה. ואז, הספרות ריצדו והתחדדו, וזרם של התרגשות חלף בי כמו מנת וודקה. זה היה ה-31 באוגוסט – יום ההולדת של פליקס. ההכרה הזו הציפה אותי בגל של זיכרונות. ימ