אור הבוקר הסתנן מבעד לווילונות בעודי מאזנת בזהירות מגש ועליו קנקן קפה מהביל וספלים. היום, כמו בכל יום אחר, מצאתי את עצמי ניצבת מחוץ לדלת חדר השינה של פליקס, נכונה להתחיל את היום. השגרה המוכרת הפכה עבורי לטבע שני. אהבתי את החלק הזה של היום, שבו זכיתי לעיתים להעיר אותו עם קפה או עם ארוחת בוקר.
נקשתי קלות, הצליל בקושי נשמע, ואז נכנסתי אל החדר. פליקס עדיין היה במיטה, עטוף בחמימות מצעיו היוקרתיים. התקר
















