כמעט ושכחתי איך זה מרגיש להיות עטופה בדאגה. לעיתים נדירות מצאתי את עצמי בצד המקבל של טוב לב שכזה. חמימות של הכרת תודה הציפה את חזי כשקמתי להכין ארוחת בוקר דשנה לפליקס – אות תודה שקט על המחסה שהעניק לי בעיצומה של הסופה.
ניחוחות של קפה טרי ובייקון רוחש אפפו את המטבח בעודי מזמזמת לעצמי מנגינה חרישית. הממרח על השולחן היה יצירת מופת קולינרית, ועמלתי עליה רבות – ביצים מקושקשות עם עשבי תיבול, בייקון פריך
















