הוא היה שיכור, ומילותיו התגלגלו בפיו בכבדות. הוא צנח על המיטה, כאילו מוכן לשינה. רגע לאחר מכן, הוא התיישב בחזרה. אני נותרתי יושבת לרגליו. באופן מוזר, זו הייתה תחושה טובה. שלווה, אפילו. הבטתי בו מלמטה, וכשהוא השפיל את מבטו אל דמותי הכורעת, גל של רגש שטף אותי. "אתה בסדר?" שאלתי. הוא חייך חיוך עקום, "מה? את חושבת שאני שיכור מדי, פרח? את צריכה לטפל בי?" הנידותי בראשי לשלילה. "את אוהבת לטפל בגברים אחרי