פליקס דחף אותי אל מושב הנוסע במכוניתו. "תישארי," קולו היה פקודה. הוא רץ חזרה אל תוך הבית, והוציא את המזוודה שמילא בדברים הקטנים שהיו לי. ידעתי שיש לי חיים קטנים, אבל לא ידעתי שהכל יכול להיכנס לתיק קטן אחד. פתאום הרגשתי כל כך קטנה. עם כל החפצים שלי בתוך המכונית, הוא בא לצדי. "יש לי רק עוד דבר אחד לעשות." הוא נשם, "תישארי כאן." פליקס החל לצעוד בנחישות לתוך הבית. אוי לא! "פליקס!" קראתי אחריו, "לא!" ה