נקישתו הרכה של בריח דלת חדר השינה של אמי, הנכנס בעדינות למקומו, בישרה על בואי. זוהר רך של מנורת לילה האיר את החדר, מטיל אור חמים על החלל. אמי שכבה במיטתה, תווי פניה מרוככים בגוונים העדינים של אור המנורה. שיערה היה פזור סביבה על הכרית, והיא שכבה שם, פשוט בוהה בתקרה. זה היה מוזר. נכנסתי פנימה על קצות האצבעות, בזהירות. "היי, אמא," לחשתי, מתקרבת למיטתה. רשרוש עדין של בד ליווה את תנועותיי כשהתיישבתי בכ