ליאם משך בכתפיו, "הוא קצת גס רוח, כן," ליאם גלגל את עיניו, "אני כאן רק בשביל הכסף. ואמא שלי מחבבת אותו, משום מה. את הולכת הביתה?" הנהנתי. "כן, אני ממש עייפה. נתראה מחר?" הוא חייך, "בטח, פלורה. תודה על הארוחה, היה מקסים." נסעתי חזרה הביתה לאט, נותנת לעצמי לעבד את אירועי היום. פליקס זיהה אותי, הכיר בי, אבל משום מה, זה לא הרגיש כמו ניצחון בכלל. עצרתי בצד ועישנתי כמה סיגריות עם רד בול. אהבתי את הדחף ש