"מצטער על זה," אמר ליאם במבוכה. "סתם באתי להעביר את הזמן. אני בהפסקה." "זאת לא אשמתך." חייכתי. ליאם חטף כמה מפיות והתכופף לרצפה כדי להתחיל לקרצף אותה. הוא כרע על ברכיו קרוב כל כך אליי; לקחתי כמה צעדים הצידה. הוא ניקה את הלכלוך ואז השליך את המפיות. "מריח נהדר. מה את מכינה?" ליאם התיישב על האי במטבח. "אפשר לעזור במשהו?" הנידתי בראשי לשלילה. "תבשיל קדירה. זה יעשה טוב למר קורסינו. ואבא שלי חושב שאני מ