רעש הספלים וההמולה החרישית של השיחה יצרו רקע מרגיע כשנשענתי על השרפרף ליד טומי. הוא הרים את מבטו מתוך ספר הכיס הבלוי שלו, חיוך מופתע הופיע על פניו המנומשות. "פלורה!" הוא קרא, ממהר לסגור את הספר. "לא ציפיתי לראות אותך כאן." "כן, כן, כאילו לא תכננו את זה אתמול בלילה." הוא צחק בצחוק נמוך. "למה פגישת החירום?" הוא שאל. "ובכן, תתכונן להיות מופתע," התגריתי, ותחבתי את התיק שלי מתחת לדלפק. "דאבל לאטה, בבקש