דמותו של פליקס, חקוקה בכעס ובאכזבה, הבהבה בעיני רוחי – תזכורת צורבת לאירועי היום. חששתי מהחזרה הביתה. אך בד בבד השתוקקתי לשינה. אחרי שביליתי את הלילה הקודם כולו על האסלה, הייתי זקוקה למנוחה הזו. קיוויתי מאוד שאבי לא בבית. התיישבתי במהירות במכונית, מגששת אחר המפתחות. הסיבוב הראשון, השני, השלישי – כל אחד מהם נענה בדממה מייאשת בלבד. המנוע השתעל פעם אחת, פרפור של תקווה עבורי, לפני ששקע חזרה לתוך שתיקה