חזרתי למטבח ושיקרתי ללידיה. "אני צריכה לקחת חצי יום חופש היום," אמרתי לה. "שאלתי את מר קורסינו, והוא הסכים. אבל אעזור לך עם העבודה לפני שאצא." היא לא אמרה דבר, רק הנהנה, אבל הרגשתי את מבטה עליי בזמן שעבדנו בשתיקה. לידיה לא הייתה טיפשה. היא בטח הבינה שמשהו לא כשורה. או שאולי פירשתי דברים בצורה מוגזמת. פליקס בקושי דיבר איתי. בקושי הסתכל עליי. לא הייתה שום דרך שהיא, או כל אחד אחר, יידעו. אחרי שהכנו א