כעת "היי! בוקר טוב," צייץ פליקס בעליזות כשנכנס למטבח, חמש דקות בלבד אחרי. "בוקר." חייכתי אליו. "אתה ער מוקדם." בתגובה, חיוך רחב התפשט על פניו מאוזן לאוזן. "אני לוקח אותך לבלות. לכי להתלבש. פגשי אותי במבואה בצהריים, אוקיי?" "באמת?" הרגשתי מסוחררת מהתרגשות. האם הוא לוקח אותי לדייט? "אוקיי! אבל תן לי להכין לך ארוחת בוקר קודם." "עזבי את זה, פרח," הוא אמר. "אנחנו יכולים להכין ארוחת בוקר יחד. אכלת כבר?"