למחרת בבוקר, כשצ'ארלס ירד במדרגות, יולנדה כבר אכלה ארוחת בוקר בשולחן האוכל. הוא התיישב בלי אפילו להסתכל עליה. יולנדה שמרה על ראשה מורכן. היא ידעה שצ'ארלס כועס עליה. אמש, היא לא ענתה לשיחה של תרזה בכוונה. צ'ארלס לא צעק או העניש אותה, אבל הכתף הקרה שהוא נתן לה עכשיו דיברה בעד עצמה. הוא אפילו לא אמר לה לילה טוב אמש. יולנדה ידעה שצ'ארלס כועס, כועס מאוד. "אבא..." יולנדה סובבה את ראשה בזהירות, קולה רך ו