תרזה וצ'ארלס ישבו בשקט, דממה מוזרה השתרעה בחדר הפרטי.
אבל מכיוון שהיה נדיר כל כך לקבל רגע לבד איתו, תרזה החליטה לנצל את ההזדמנות ולדבר. "צ'ארלס, אפשר לדבר?"
היא לא ניסתה להתנהג בצניעות; היא רק רצתה לראות אם צ'ארלס בכלל מעוניין לנהל שיחה. אם לא, היא לא רצתה לבזבז עוד זמן.
צ'ארלס הסתכל על תרזה, מבטו אדיש ורגוע. לאחר שחשב לרגע, הוא שאל, "על מה את רוצה לדבר?"
תרזה ניגשה ישר לעניין. "חבלת בתאודור ואיבו
















