עולָנדָה עָנְתָה לַטֵּלֵפוֹן: "עֲדַיִן לֹא. אֲנִי וְהַגְּבֶרֶת נָאוֹמִי הוֹלְכוֹת לְחוֹף הַיָּם יוֹתֵר מְאוּחָר לִצְפּוֹת בַּכּוֹכָבִים." צָ'ארְלְס יָשַׁב בַּסָּלוֹן, הִדְלִיק סִיגַרְיָה וְאָמַר בְּקַלּוּת: "בְּסֵדֶר, פָּשׁוּט אַל תִּשָּׁאֲרִי בַּחוּץ עַד מְאוּחָר מִדַּי. תָּנוּחִי קְצָת אַחֲרֵי זֶה." עוֹלָנדָה מִלְמְרָה, וְאָז שָׁאֲלָה בְּתִקְוָה: "אַבָּא, אַתָּה בָּא? זֶה מַרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהו