תרזה לא נהגה ישירות לאחוזת סאליבן, אלא בחרה לחנות מחוץ לשכונה. הייתה לה סיבה אישית לכך; היא חשבה שבכמה מאות המטרים האחרונים, היא תוכל ללכת לבד עם בתה. גם אם הן לא ידברו, לפחות זה יגשים את משאלתה. אחרי היום, מי יודע מתי הן ילכו שוב יחד. אולי, בחיים האלה, הן לעולם לא ילכו זו לצד זו שוב. כשמחשבות אלה חלפו במוחה של תרזה, דמעות החלו להצטבר בעיניה. אבל קטע הכביש שבדרך כלל הרגיש כל כך ארוך, חלף במהירות י