כשתרזה חזרה לבית החולים עם הדגנים שקנתה, יולנדה גללה סרטונים בטלפון של שרון. היא חייכה מאוזן לאוזן. כששרון ראתה את תרזה חוזרת, היא קראה, "גברת יולנדה, גברת לוגן חזרה." יולנדה כיבתה במהירות את מסך הטלפון והתיישבה במיטה. "אמא," היא אמרה. הפיג'מה של תרזה לא נשארה יבשה אפילו לא בסנטימטר, אבל היא אחזה בדגנים בחוזקה, מפחדת שהם יתקררו או יישפכו. היא מסרה את הדגנים לשרון ואמרה, "שרון, תוכלי להאכיל את יולנ