נעמי ניתקה את הטלפון והסתובבה, רק כדי לראות את תרזה, פניה מלאות דאגה, ממהרת לעברה תוך שהיא קוראת ליולנדה. באותו רגע, ידה של נעמי עדיין דיממה מהציפורן השבורה. למרות שכאב לה, היא לא יכלה לבזבז מחשבה על הפציעה שלה. יולנדה נעלמה, ולנעמי לא הייתה דרך להסביר את זה לצ'ארלס. כשתרזה התקרבה, נעמי קראה, "היי, גברת סאליבן." תרזה ירתה בה במבט קפוא ודרשה, "איפה יולנדה?" נעמי הרימה את ידה והצביעה. "היא בטח הלכה