שמונה שעות בתא מעצר, והשוטר סוף סוף פותח את הדלת. "הערבות שולמה, גברת סאליבן - את חופשייה ללכת." ערבות? מצ'ארלס או מהמשפחה שלה? תרזה לא שואלת מי שילם אותה. היא רק מהנהנת, מודה לו ויוצאת ללובי. שם, מול אורות הניאון של תחנת המשטרה, עומדת דמות. זה צ'ארלס. חליפה חדה מספיק כדי לפרוס לחם, רגליים ארוכות - אותו גבר, אותו מעטפת, אפס חום. ועם זאת, בכל הנוגע למין, הוא מעולם לא העניק לתרזה חוויה מספקת באמת. א