בתוך הרולס רויס השחורה והמלוטשת, ישבו צ'ארלס ויולנדה במושב האחורי. יולנדה בכתה, כך הרגיש, לנצח נצחים, ולמרות שהיא סוף סוף הפסיקה, היא עדיין לא הצליחה להפסיק לרעוד מבכי. אחרי זמן מה, נעמי יצאה משערי בית הספר. כרגיל, צ'ארלס יצא ופתח לה את דלת המכונית. עיניה של נעמי היו אדומות, והיא הביטה בו בהכרת תודה. "צ'ארלס, תודה לך." הוא העניק לה חיוך קטן ומאולץ לפני שהקיף את המכונית וחזר למקומו. יולנדה ישבה באמ