תרזה אפילו לא זכרה איך היא הגיעה חזרה לחדרה, או איך איכשהו מצאה את עצמה שרועה על הספה. היא שכבה על צידה בחדר העמום, בוהה לתוך הריק, מוחה ריק לחלוטין. לא היה לה מושג כמה זמן עבר עד שיולנדה סוף סוף חזרה. "אמא?" יולנדה קראה כשנכנסה לחדר העמום, קולה מהדהד בעדינות בצללים. תרזה חזרה לעצמה וענתה בנימה רחוקה, "אני כאן." יולנדה הלכה בעקבות הקול והתיישבה לידה. "אמא, מה שלום סבתא לאחרונה?" יולנדה שאלה לפתע.