תרזה קפאה במקומה, מוחה התרוקן כשיולנדה דחפה אותה הצידה. היא עדיין בערה מחום והייתה חלשה, כך שכשיולנדה דחפה אותה בחוזקה, היא מעדה הצידה. יולנדה, בדמעות, קראה, "אבא... אבא..." צ'ארלס מיהר אליה, הרים אותה וניחם אותה, "אני כאן. תהיי ילדה טובה, יולנדה." יולנדה נאחזה בחולצתו של צ'ארלס, לחייה רטובות מדמעות. היא התייפחה, "אבא, איפה מיס נעמי? אני רוצה את מיס נעמי..." צ'ארלס, ליבו כואב, ליטף אותה בעדינות וא