צ'ארלי נהנתה מיום חופש; את היום היא בילתה מול המחשב שלה. לילי הזכירה לה שיש עוד אנשים על הפלנטה וכי נחמד לפגוש אותם פנים אל פנים. צ'ארלי קיבלה זאת בקלות. היה לה גם מחר חופש, והיא תאכל ארוחת ערב עם אחיה ומשפחתו. זה נחשב לאינטראקציה חברתית אמיתית. שלא לדבר על כך שהיא מקבלת יותר ממספיק מאנשים אמיתיים כשהיא עובדת. השיחות מאביה פסקו, לרווחתה של צ'ארלי. מכיוון שזה היה יוצא דופן שהוא יוותר כל כך בקלות, צ'ארלי התקשרה לאחיה ולוודא שהוא לא מתכנן איזה איחוד במהלך ארוחת הערב. הקסטון הבטיח לה שהוא לעולם לא יעשה לה דבר כזה והוסיף שהוא לא יכניס את בניו לאמצע עימות כזה. היא האמינה לו וציפתה לארוחת הערב. לאחר שבילתה את רוב היום במחשב, היא החליטה שיש להחליף מסך אחד באחר. היא הזמינה פיצה והתחילה לגלול כדי לראות איזה סרט מתחשק לה. הטלפון שלה צלצל, והיא ענתה מבלי להסתכל לראות מי זה. "הלו," היא אמרה. "היי, צ'ארלי," אמרה ג'ני. "הלו בוסית, הכל בסדר?" שאלה צ'ארלי, בידיעה שהבוסית שלה לעולם לא מתקשרת אלא אם כן היא צריכה אותה. "אני יודעת שאת אמורה להיות בחופש מחר, אבל יש סיכוי שתגיעי? אני אתן לך את יום שישי במקום," אמרה ג'ני. "באיזו שעה את צריכה אותי? אני אוכלת ארוחת ערב עם אחי ומשפחתו, אבל אני יכולה לעבוד אחרי שנסיים," אמרה צ'ארלי. "אה, את מלאך. פשוט תבואי מתי שתוכלי. אנחנו נסתדר עד אז," אמרה לה ג'ני. "אני מקווה שאף אחד לא חולה. אני יכולה להסתדר בלי להצטנן," אמרה צ'ארלי. "לא, אף אחד לא חולה. מועדון יום חמישי ביקש שתשרתי אותם. כנראה שהם אהבו אותך. הם מעולם לא ביקשו מלצרית ספציפית לפני כן." צ'ארלי לא ידעה מה היא מרגישה לגבי זה, אבל היא הייתה צריכה להודות שהטיפ היה מדהים והגברים לא היו כל כך נוראים. "נחמד. אני אקח את זה כמחמאה. אני אנסה להגיע לשם מוקדם ככל האפשר מחר." "אין דאגות, תהני קצת עם המשפחה שלך," אמרה לה ג'ני. כשצ'ארלי הגיעה לבית אחיה למחרת, הדלת נפתחה על ידי ג'יימס. "היי," אמרה צ'ארלי, מופתעת. "היי, צ'ארלי. אני מקווה שלא אכפת לך שאני מצטרף לארוחת הערב המשפחתית. הקסטון הזמין אותי כי עבר זמן מה מאז שהייתה לנו הזדמנות לבלות," אמר ג'יימס כשנתן לה להיכנס. "לא, בכלל לא, ג'יימס. אתה משפחה," היא אמרה. "איפה האח שלי הזה מסתתר?" "לשני התאומים היו... אה... תקריות חיתולים. נתתי להורים להתמודד עם זה והתנדבתי לטפל בברביקיו ולתפעל את הדלת במקום," אמר ג'יימס. צ'ארלי צחקה. "גם אני הייתי עושה את זה," היא הודתה. "אז איך החיים בתור בלש בכיר?" היא שאלה כשהם הלכו למרפסת בצד האחורי של הבית, והשקיפו על הגינה הידידותית מאוד לילדים. "זה לא כל כך שונה מלהיות בסיור," הוא אמר. "כן בטח, זה אתה צנוע. הפכת לבלש מסיבה כלשהי ואני צריכה לחשוב שהם רוצים להשתמש בך עבור הכישורים האלה," היא אמרה, ודחפה אותו במרפק. "כן, זה די מדהים," הוא הודה בחיוך. "ותודה על העזרה בתיק הראשון שלי. אני יודע שאמרתי את זה קודם, אבל אני באמת מעריך את זה ואני אשלח עוד עבודה כזאת בדרכך מתי שאוכל." "אין בעיה. זה היה כיף. ותודה לך, נחמד לעבוד עם מה שאני אוהבת מדי פעם," היא אמרה לו. "מי יודע? אם נכניס אותך כיועצת קבועה, את אפילו עשויה להיות מסוגלת להפסיק לעבוד בבר הזה." "אני אקבל בשמחה כל עבודה ממחלקת המשטרה. אבל בוא נודה בזה, הם לעולם לא יוכלו אפילו להתחיל לשלם לי את מה שאני מרוויחה ב'הגברת האדומה'," היא אמרה לו. "כסף זה לא הכל, צ'ארלי. זה לא מקום בטוח לעבוד בו," הוא ציין. "עכשיו אתה נשמע כמו אחי," היא אמרה. "מי נשמע כמוני? איפה אני יכול למצוא את הגאון הזה בין הגברים?" אמר אחיה כשהוא בא עם ילד על כל זרוע. הם נראו כאילו הגיעו טריים ממקלחת. "הנה האחיינים האהובים עלי!" אמרה צ'ארלי, ממהרת להגיד שלום. ליאם היה הילד הפתוח והיה מתכרבל עם כל מי שהציע. איידן היה הביישן. הוא העדיף להישאר קרוב לאבותיו. היוצא מן הכלל היחיד שלו היה צ'ארלי, שאיכשהו הצליחה לכבוש אותו. ברגע שהוא ראה אותה, הוא התחיל להתפתל בזרועות של אבא שלו ועשה תנועות חטיפה לעברה. "אני לא יודע במה שיחדת אותו, אבל בבקשה קחי את הקוף המשוגע," צחק אחיה. צ'ארלי נענתה בשמחה והניחה את איידן על הירך שלה. הוא התכרבל קרוב אליה והיא נהנתה מההתכרבלות בדיוק כמוהו. "היי, צ'ארלי," קרא טייסון כשהצטרף אליהם. הוא חיבק אותה כמיטב יכולתו. "לא לקח הרבה זמן לקוף הקטן להיקשר אלייך," הוא הוסיף. "איידן הוא הנפש התאומה שלי," אמרה צ'ארלי. "על מה שניכם דיברתם לפני שהפרעתי לכם?" שאל הקסטון. "ניסיתי לשכנע את צ'ארלי שהיא צריכה לעזוב את העבודה שלה בבר הזה," אמר ג'יימס. "ואני אמרתי לג'יימס שאני לא אעשה את זה. התשלום טוב מדי ואני באמת אוהבת את העבודה. השעות מתאימות לי," היא אמרה להם. "תעזבו אותה. היא יודעת מה היא עושה," אמר טייסון כשהוא הפך את ההמבורגרים. "תודה, אתה האח האהוב עלי," היא אמרה לו ונישקה את לחיו. "היי, היי. אני האח האהוב עליך ואל תלכי להתנשק על הגבר שלי," אמר אחיה והלך לתת לבעלה נשיקה ראויה. עם זה, נושא השיחה הוחלף להקלה של צ'ארלי. הם התיישבו לאכול והתאומים חלקו המבורגר מפורק. רוב זה נגמר על הקרקע או בשיער שלהם. טייסון הכין עוגת גבינה לקינוח וצ'ארלי אישרה שהוא האח האהוב עליה. "אני צריכה ללכת," אמרה צ'ארלי לבסוף כשסיימה את המנה השנייה שלה של עוגת גבינה. "כל כך מוקדם? חשבתי שאת יכולה לעזור לנו להשכיב את הילדים לישון ואז נוכל לשלוף את היין והבירה ולנהל שיחות מבוגרים," אמר הקסטון. "מצטערת, הם היו צריכים אותי לעבוד הערב. אני אקח בדיקה חוזרת על השאר. היה לי זמן מדהים, כמו תמיד," היא אמרה להם. "אני יכול להסיע אותך," הציע ג'יימס. צ'ארלי לא ראתה דרך להתחמק מזה. "תודה," היא אמרה. היא נפרדה מאחיה, טייסון והתאומים וחייכה לג'יימס כשפתח לה את דלת המכונית. "אני יודע שזה לא המקום שלי להגיד איפה את יכולה ולא יכולה לעבוד," הוא אמר, כשהם נסעו כבר זמן מה. "זה בסדר, ג'יימס. אני יודעת שאתה עושה את זה כי אכפת לך. זה מתוק מצדך. אבל אני כבר גדולה, אני יכולה לדאוג לעצמי," היא אמרה לו. הוא הביט בה במבט צדדי. "אני לא כל כך עיוור, צ'ארלי. אני יודע שאת כבר גדולה," הוא אמר. הדרך שבה הוא אמר את זה עוררה משהו עמוק בבטן שלה. אם זה היה השילוב עם המבט הצדדי או אם זה היה הדרך שבה הוא שם את הדגש על 'כבר', היא לא ידעה. אבל זה לא נשמע כמו הערה תמימה. "את יודעת, חלק מהאנשים שהם לקוחות בבר שבו את עובדת נמצאים תחת חקירה מהמחלקה שלי. אני פשוט לא רוצה לקרוא את השם שלך באחד הדיווחים," הוא אמר. "קחי את וידאר גרים הזה. אנחנו מנסים לתפוס אותו כבר שנים, אבל בכל פעם שאנחנו מנסים לעצור אותו, הידיים שלו נקיות," נאנח ג'יימס. צ'ארלי התקשחה קצת. עדיף לא לספר לו שווידאר הסיע אותה הביתה בלילה השני, חשבה צ'ארלי. "אני מעריכה שאתה מספר לי את זה. אבל הם רק לקוחות. הם נכנסים, אני מגישה להם משקאות ואוכל, הם משאירים כסף והולכים. זה כל מה שהיחסים שלי איתם מגיעים אליו. לפעמים אני מחייכת ואומרת להם משהו נחמד, זה הכל," היא אמרה לו. הוא נאנח והנהן. הם כמעט הגיעו לבר. ג'יימס עצר מספיק קרוב כדי שיוכל לראות את הכניסה ופנה אליה. "תתקשרי אלי כשאת מסיימת לעבוד ואני אאסוף אותך," הוא אמר. "ג'יימס, זה יהיה רק בשעות הלילה המאוחרות, או מוקדם בבוקר תלוי אם ג'ני צריכה עזרה לספור את הכסף. אני אקח את האוטובוס," היא אמרה. "בסדר. אז תני לי להוציא אותך לארוחת ערב בפעם הבאה שיהיה לך ערב חופשי." "ארוחת ערב כמו...?" "דייט, אני מזמין אותך לדייט, צ'ארלי. ולפני שאת אומרת משהו, קיבלתי אישור מהקסטון," הוא אמר בחיוך ששיחק על שפתיו. צ'ארלי לא ידעה מה לחשוב או איך להגיב. זה היה ג'יימס, המאהב שלה מהתיכון, החבר הכי טוב של אחיה, ומודל גברי מדהים. "בסדר," היא אמרה. "אתה פנוי מחר?" הוא צחק. "את לא מבזבזת זמן, נכון?" היא משכה בכתפיה. "יש לי מחר חופש מאז שאני עובדת היום. אם אתה עסוק, יש לי את שבת הבאה פנויה," היא אמרה לו. "לא, לא. אני לא רוצה שתפחדנית עלי. אני אאסוף אותך מחר בשש," הוא אמר לה. הם נפרדו וצ'ארלי מיהרה פנימה. "תזמון מושלם. הם בדיוק הגיעו," אמרה ג'ני כשראתה את צ'ארלי. צ'ארלי התחלפה בזמן שיא, ווידאה שיש לה מה שהיא צריכה ופנתה לכיוון החדר האחורי.