מוחה של צ'ארלי היה מעורפל. זה הרגיש כאילו מישהו דחף לתוכו יותר מדי צמר גפן. היה לה קשה להתרכז במחשבה אחת. היא ידעה שהיא ערה, אבל היה קשה לפקוח את עיניה או להתרכז בצלילים שמסביב. גופה הרגיש רחוק, כאילו היה זיכרון ולא מחובר למוחה. היא ניסתה לזחול בחזרה אל התודעה; הייתה לה תחושה שהיא שכחה משהו חשוב. המוח שלה התחיל להאיץ לאט. צ'ארלי הבחינה שגופה נמצא על מיטה, אבל היו רעידות קלות. היא לא הייתה נייחת. ה