וידאר שנא את העובדה שהוא לוקח את צ'רלי למקום שהוא ידע שהיא לא מרגישה בנוח ללכת אליו, ושבו היו אנשים שפעלו נגדה. אבל ברגע שעלה לה הרעיון על הזמנת הארוחה לראש, היא פשוט לא הניחה לו. לאישה שהוא אהב הייתה עקשנות בגודל האוקיינוס האטלנטי. "תזכרי, אם את מרגישה לא בנוח או אם הם ינסו משהו, אני אוציא אותך מכאן ונחזור הביתה," הוא אמר לה כשהם התקרבו לבית צנוע. "אני אזכור. כל עוד אתה זוכר לא לנהום, לגרגר, לשרו