פרנקי וניקו נעים במהירות במטבח, בודקים את האספקה, בעוד אני סתם עומדת כאן, מביטה ברגליי, ומנסה להרכיב מחדש את חלקי המציאות שלי. כנראה שאני עומדת שם הרבה זמן, כי לפני שאני שמה לב, פרנקי דוחף לי ליד ספל קפה חם. "שמנת וסוכר?" הוא שואל, קולו שקט. אני מרימה את מבטי אל פניו כשאצבעותיי נסגרות סביב הספל. "איך ידעת?" הוא מחייך אליי, ואני יכולה לראות את האהדה האמיתית בעיניו. "את נראית כמו בחורה של שמנת וסוכר