אני כמעט יכולה להרגיש את כריסטיאן מהדק את לסתו בתסכול, למרות שאני לא רואה את זה. כשאני פוקחת את עיניי, פיסה קטנה ממני שמחה לראות שצדקתי. הוא מתחיל להתרחק ממני, אבל אני מהדקת את זרועותיי סביבו, לא נותנת לו ללכת עדיין. "כריס, אפשר פשוט להיות חברים שוב?" אני לוחשת, מתחננת. הוא קופא, ומפסיק לנסות להתרחק. "אני לא – אני לא רוצה להפריע לדברים בינך לבין ויולטה. היא בחורה ממש נחמדה – אני אפילו חושבת שאני ו