כריסטיאן מחבר הכל ברגע אחד – לאן מובילה הסורג הזה, מה בדיוק היה הרעש שהוא שמע. אני משמיעה צווחה מבוהלת נוספת ודוחפת את עצמי הצידה – אבל אני לא מאוזנת עכשיו ולא מצליחה לדחוף את עצמי חזרה לשידה על זרועותיי התשושות. אני נאנקת, מביטה מטה ברצפה בפאניקה כשאני מנסה לעמוד ישר –
אבל פתאום הדלת לחדר עפה פתוחה, וכריסטיאן צועד לעברי, פניו חמורות סבר. בדיוק כשאני מאבדת את שיווי המשקל, צונחת ישר לרצפה, הוא תופס
















