פרנקי לא אומר כלום כשאני יורדת אל המכונית, רק מחייך חיוך קטן ומגבה גבה. אני לא טורחת לדווח לו, ורק מושכת בכתפי ביישנות כשאני נכנסת למושב הקדמי. אנחנו יוצאים לדרך במהירות ופרנקי ממלא את הנסיעה בפטפוט, ומספר לי את הדברים הבסיסיים על "לופה", שכנראה זה בר קטן ומאוד שיקי. אני אעבוד היום במשמרת צהריים, כמובן, אבל פרנקי אומר שאני יכולה לצפות שיהיה עמוס. "לוקח זמן להשיג הזמנה, כנראה," הוא אומר כשאנחנו פונ