הדלת נטרקת וכריסטיאן חוצה לאט את החדר אל הצד הריק של המיטה. אני עוקבת אחרי כל תנועה של צלליתו כשהוא מנמיך את עצמו לאט אל המקום הפנוי, כשהוא פורש את רגליו מולו, כשהוא נאנח ונשען לאחור על הכריות שמחכות שם כאילו הונחו בדיוק בשבילו. הוא נאנח, מקפל את ידיו בחיקו, ובוהה בהן. בשקט, אני קולטת את צורת הפרופיל שלו במנוחה, את הקווים המוגדרים של אפו הישר, סנטרו הנחוש, השיער הנופל על מצחו ועל עיניו, כפי שהוא א