"בשום פנים ואופן לא," כריסטיאן נובח, בוהה בי כאילו כבר הסכמתי לכך.
הפה שלי נפער בזמן שאני בוהה בו בחזרה, ואני מופתעת מעצמי כשאני מגלה שאני… אני רותחת.
החלק ההגיוני שבי יודע היטב שהוא עושה את זה כדי להגן עלי. אבל עדיין – הנוצות שלי סומרות כשאני רואה אותו שוב שולט בי, שוב בכוונה כולא אותי בתוך הקופסה הזו, בזמן שהוא יצא ומצא לעצמו חברה –
אלוהים, אם הוא לא הוכיח לי מספיק שאני לא חשובה לו בכך שלא דיבר
















