פרנקי פורץ בחיוך רחב. "איריס," הוא ממלמל, מנענע בראשו, "לא הצלנו אותך מרשת זנות אחת רק כדי להטביע אותך באחרת. חוץ מזה, את יודעת שכריסטיאן לעולם לא ירשה דבר כזה."
אני זועפת, כועסת על כך שהסיפור שלו הטעה אותי, אבל פרנקי רק צוחק עוד קצת וממשיך.
"מה שאני מנסה לומר, במבינה, זה שלמקום הזה יש היסטוריה של בנות יפות ומפתות. כשנכנסים לכאן, אנשים מצפים למשקאות חריפים, מנות אוכל קטנות ונשים מהממות לחלוטין שאס
















