"אתה הולך לתת לי לסחוב אותך?" פרנקי שואל, מתכופף לאחור על העקבים וחייך לעגני ללוסי.
"לא, אידיוט," היא נאנחת, רועדת כמוני ועובדת כדי לעמוד על הרגליים. "ירו לי בזרוע, לא ברגל."
אני סתם עומדת כמו אידיוטית, צופה בפרנקי מושיט יד ועוזר ללוסי לקום על רגליה, מחזיק אותה יציבה כשהיא מוצאת את שיווי המשקל שלה. ואז הוא פונה אליי, כולו רגוע ושליו. "אז, אנחנו הולכים לסיים את המשמרות שלנו מוקדם הערב –"
אני פורצת
















