אני נעצרת מולו, מצמידה את ידי מאחורי גבי, עומדת כחצי מטר מאחורי כריסטיאן, שלא מסתכל לאחור. "היא לא עשתה לך שום בעיות, אבא," כריסטיאן נאנח, לוחץ על גשר האף שלו בין האגודל לאצבע. "באמת, כל העניין הזה מגוחך –" "אני אחליט מה מגוחך, כריסטיאן," דון רומאנו נוזף, קוטע את כריסטיאן ומבטא את שמו במבטא איטלקי מובהק שמבהיר מאוד שהשם שלו בבית הזה שונה מהשם שגדלתי לקרוא לו. כריסטיאן רק מנענע בראשו, שואף אוויר עמ