אנדרה נותן לי משמרת צהריים חופש למחרת, כי היינו שם עד שעה מטורפת, וכשאני פוגשת את פרנקי במטבח מפהקת ומחפשת קפה, זה כבר הרבה אחרי הצהריים. "אני שונא אותך," ממלמל פרנקי, מגיש לי את הקפה שלי תוך כדי שהוא משפשף את עיניו. "את משבשת לי את לוח הזמנים של השינה, במבי. אני כבר לא מקבל את עשר השעות שלי בלילה, וזה הורס לי את מצב הרוח השמשי הרגיל שלי. ואת גוון העור הזוהר שלי." "אה, כן?" אני שואלת, מחייכת אליו