הימים חולפים ככה במהירות. אני לוקחת כמה שיותר משמרות כפולות שאנדרה מוכן לתת לי - והוא מוכן לתת לי הרבה - כי אני אוהבת להיות בלופה. אני אוהבת את זה לעזאזל יותר מאשר להיות בפנטהאוז. אף על פי שהפכתי אותו להרבה יותר בית ממה שהוא היה קודם, יש עכשיו קווים די מובחנים בבית. במובנים רבים זה אני ופרנקי בצד אחד, מתקרבים יותר ויותר, וכריסטיאן וויולטה בצד השני, באופן דומה עושים את אותו הדבר. ניקו סתם...מוזר בא