אני לא יכולה לעצור את זה. אני נמסה ומתכרבלת בחום רב יותר אל כריסטיאן. אני מתעלמת מהכל, הודפת ממוחי את כל המחשבות על איך זה עלול להוביל לאסון, איך זה עלול להרוס את ידידותנו, איך הוא אפילו לא ער. ובמקום זאת אני מרשה לעצמי להתפנק, אפילו לרגע קצר ביותר, בפנטזיה שלכריסטיאן יש את זרועותיו כרוכות סביבי כי... כי הוא רוצה אותי. כי אני שלו, והוא שלי, וזו המיטה שלנו, ואנחנו מתעוררים ככה כל יום. אלוהים, משהו