לפתע, ממש לפתע, הכל נעשה יותר מדי. פרצתי בבכי, קוברת את פניי שוב בידיי, יבבות מרעידות את כתפיי בזמן שאני מייללת אל תוך כפות ידיי. אני מתחילה לבכות כל כך חזק שאני אפילו לא מצליחה לנשום, ואז אני נכנסת לפאניקה כי אני יודעת שהחבר'ה הקשוחים האלה מהמאפיה מסתכלים עליי כאילו אני אידיוטית. אבל בכנות, אני אפילו לא יכולה לדאוג – כי כריסטיאן שואל אותי אם אני רוצה להציל את חייו של סטיבן, האיש שניסה למכור אותי