כריסטיאן שובר את מבטנו ראשון, מהדק את לסתו ומעיף מבט בטלפון שלו. "יש לי עבודה לעשות," הוא ממלמל, דוחף את עצמו מהדלפק וחולף על פני, כבר מחייג ומצמיד את הטלפון לאוזנו כשהוא צועד דרך הדלת לחדרו. "נו, במבי," פרנקי אומר אחרי רגע ארוך. הוא מהנהן לעבר הספה, קולו אדיב. "אל תחשבי על זה יותר מדי. את אוהבת משחקי וידאו?" "אתה לא חייב לקרוא לי במבי," אני ממלמלת, עוקבת אחריו אל הספה, מביאה איתי את הקפה שלי. "קו