"אוי אלוהים," אומר כריסטיאן, חצי בתסכול וחצי בפאניקה, כשהוא חוצה את החדר ברגע אחד ועוטף אותי בזרועותיו. "פרנק, מה לעזאזל קורה כאן!?" "לא עשיתי כלום!" פרנקי מוחה, מביט בי בעיניים פעורות מהסלון. "היא הייתה בסדר לפני חמש שניות!" ניקו לא אומר דבר, אם כי מעבר לכתפו של כריסטיאן אני רואה אותו מגלגל את עיניו ועובר לסלון בלי מילה. "מה לא בסדר?" ממלמל כריסטיאן, נסוג קצת אחורה ותופס את פניי בידיו כשאני מנחשת