כל היום אני מנסה להעסיק את הראש. כל היום אני נכשלת, והעיניים שלי נודדות שוב ושוב אל הדלת, אפילו כשאני מנקה את כל המטבח מהבלגן של האפייה אתמול. אפילו כשאני מסדרת את כל הבלאגן שעשינו בחדר של כריסטיאן אתמול בלילה ואז יוצאת למסע כביסות, מכבסת כל פריט לבוש חצי מלוכלך שאני יכולה למצוא בבית. כי, אני מתכוונת, איפה הוא? לאן הוא הלך? הוא כועס עליי? האם אני – האם הלכנו רחוק מדי? הייתי צריכה לגרום לעצמי לקום