"אמא'לה," כריסטיאן ממלמל, מסתכל סביב הסלון הראשי של הפנטהאוז כשהוא סוגר לאט את הדלת מאחוריו. במטבח אני מצמידה את ידיי זו לזו, נרגשת מהשינויים ומקווה, נואשות, שגם הוא יאהב את זה. "אני שונא את זה," ניקו אומר, עומד בעקשנות באמצע הסלון עם ידיים שלובות. "תגיד לה להיפטר מזה הכל." "אה, שתוק, ניק," פרנקי אומר, מורח גבינה על קרקר נוסף ותוחב אותו לפיו, "מדהים כאן עכשיו, אתה סתם מפונק." אני מחייכת, מסתכלת סב