"את קצת שונה ממה שציפיתי שתהיי, אחרי שגדלת," אומר כריסטיאן, מחייך בזדון כשהוא מביט במבט חטוף על בגדי החשפנית שלי, שהם למען האמת לא הרבה יותר מתחתונים מינימליים. אני מסמיקה פתאום, באדום נורא. "אוי אלוהים," אני ממלמלת, מכווצת את כתפיי ומתקרבת אליו, חושבת שאם אתקרב הוא יתקשה לראות את כל גופי. לא כאילו הוא לא הסתכל עליו ממש טוב קודם הערב. אני נאנחת במבוכה. "לא, ברצינות!" כריסטיאן צוחק, נסוג לאחור כדי