"כריסטיאן!" אני צועקת שוב, סוגרת את הדלת מאחוריי. הוא מסתובב בקצה המסדרון ליד המעלית, דאגה על פניו כשאני ממהרת לעברו. "איריס!" הוא אומר, מניח יד סביב מותני ומושך אותי קרוב אליו כמגן, מסתכל סביב כדי לראות מה תוקף, "מה קרה!?" "מה לעזאזל!" פרנקי צועק, פותח את הדלת בחוזקה וסוחף לתוך המסדרון אחריי, ניקו בעקבותיו. "אפשר בבקשה," אני אומרת מבעד לשיניים סגורות, מצליבה את זרועותיי ומביטה בכריסטיאן, "רגע לבד