אני מותשת עד שאני ופרנקי נכנסים הביתה באותו לילה, וקצת מוקל לי כשאני נכנסת דרך הדלת ורואה שניקו וכריסטיאן כבר שם, שמוטים על הספה. פרץ קטן ויהיר של הנאה עובר דרכי כשאני רואה שוויולטה שוב נעדרת. "יש עוד וויסקי שנשאר?" פרנקי שואל, יבש, כשהוא סוגר את הדלת מאחוריו, ומפעיל את מנגנון הנעילה האוטומטי. "לא," ניקו קורא מעבר לכתפו, עיניו ממוקדות בטלוויזיה. "איריס שכחה להזמין עוד." הפה שלי נפער בצווחה חנוקה כ