ויולטה עדיין מביטה בידו של כריסטיאן, ומנקשת בגרונה. לאט לאט, אצבעותיו של כריסטיאן צונחות על השיש. אני לא ממש מעזה לנשום כי... נו, כי למרות שלא עשינו שום דבר רע במיוחד... זה לא היה טוב, נכון? אם הייתי תופסת את החבר שלי עושה את זה, הייתה לנו מריבה רצינית אחר כך. "אתה בא למיטה, כריסטיאן?" ויולטה שואלת, קולה מתוח. כריסטיאן נאנח וקם, נותן למבטו לשוטט עלי כשהוא נעמד ומתקדם לעברה. "כן, וי," הוא אומר בשקט