כריסטיאן אוחז בשפת הכיור כל כך חזק שאצבעותיו כואבות. לעזאזל – אותה אישה ארורה. הוא היה כל כך קרוב, כל כך קרוב לאבד שליטה לפני כמה רגעים כשכיפפה את ראשו לאחור ככה, קרבה את פיה כל כך שהוא יכול היה להרגיש את נשימתה על שפתיו. אנחה בוקעת מפיו של כריסטיאן כשהוא מסובב את ראשו הצידה, חורק שיניים. כי הוא ממש לא יכול לתת לזה לקרות – הוא לא יכול לתת לאף אחד שתהיה לו רמה כזו של שליטה עליו. ובמיוחד לא איריס –